הילדים שקוראים להם שמנים: נמצאה השיטה שהפכה בני נוער בעודף משקל עם דימוי עצמי נמוך, ובעיות חברתיות, לנערים בלי שומן מיותר ועם ביטחון עצמי
פצצה מתקתקת: מאות אלפי בני נוער בעודף משקל, שנובע מחוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה, סובלים מדיכאון, חרדות ודימוי עצמי נמוך. אחד מכל שלושה נערים בגילאי 13–18 נחשב לשמן – תוצאה ישירה של חינוך לקוי ומצב סוציו-אקונומי מורכב. קובי חמד, בן 52 ואב לשלושה, פיתח תוכנית שעזרה לאלפי בני נוער להשתחרר מהשמנה, דיכאון ובעיות ביטחון עצמי. "זו השליחות שלי", הוא אומר. "כשהנוער יקבל כלים למצוינות ואורח חיים בריא – האושר וביטחון לכל החיים יהיו בהישג יד." כמי שמקדיש את חייו למאבק בתופעה, חמד מאמין: "אם נטפל בהורה – נציל את הילד. זו שליחות פטריוטית – להציל את דור העתיד."
אור לב // דיגיטיילור // 11.03.2025 // 11:25
עם דור שלם שהולך ונהיה דבוק יותר ויותר למסכים לגלילה האימפולסיבית והבלתי נשלטת, איך לעזאזאל מחיזירים את הגלגל אחורה ? או שאין טעם ואפשר להרים ידיים? ולמה מר חמד מחבר בין פטריוטיות לבין השמנה ואיך הוא חושב שזה מלחמת מוחות שחייבים להתעורר ממנה על מנת לצאת ממירוץ הדיאטות הבלתי נסבלות ולהציל את הילדים שלנו אחת ולתמיד ולתת להם סביבה בטוחה?
בתמונה: קובי חמד – מייסד התכנית "הנער הבריא"
כבר יצא לי לתחקר ולראיין לא מעט אנשים בתחום התזונה, מבוגרים ולילדים, מודה שמעולם לא ממש פגשתי מישהו שמקשר בין שומן, לגורל המדינה. אתה טוען שצריך לפעול עכשיו כדי להציל את הילדים שלנו מהשמנת יתר, אבל בכל זאת לא נראה לי שהבעיה כל כך חמורה. אנחנו מדברים על בני נוער. אז מה, הם בסך הכל פשוט לא אוכלים נכון, גם אני ואתה אכלנו לא מי יודע מה והינה אנחנו פה ושרדנו סה"כ בסדר. בנוסף יש כמות עצומה של תוכניות דיאטה אבל איכשהו זה אף פעם לא מצליח להחזיק מעמד. איך אתה מסביר את זה?
"אני מבין את הסקפטיות שלך, וזה טבעי. הרבה אנשים לא רואים את ההשלכות של הבעיה ביום-יום עד שזה כבר מאוחר מדי. אני לא מדבר על שינוי מיידי או פתרון קסם. אני מדבר על שינוי יסודי שעובר גם על ההורים וגם על הילדים, שינוי של אורח חיים שלם. כל פעם שאני שומע טענות כמו שלך, אני חושב על מספרים שצונחים עלינו כמו פטיש.
נכון, יש לא מעט תוכניות, אבל אין הרבה שמתאימות באמת לנוער. הבעיה פה היא מדינית מערכתית. ילדים סובלים מהשמנה בישראל, ולא רק זה, הם לא רק סובלים מהשמנה – הם גם סובלים מביטחון עצמי נמוך, מבעיות חברתיות, פיזיות ורגשיות. אנחנו לא רואים את הקצה של הקרחון הזה עד שהוא מתפוצץ. ולרוב ההתפוצצות הזאת היא פנימית, לא מוזר שיש קורלציה (הקבלה) בין כמות הילדים השמנים לכמות הילדים על תרופות פסיכיאטריות? (1-10)"
בתמונה: אורי לפני ואחרי התהליך אצל קובי חמד
מה, בגלל שנער שמן הוא יהיה בדיכאון?
ההשמנה גורמת לו להסתגרות חברתית, דימוי עצמי נמוך, וזה מוביל אותו לדיכאון הרבה יותר חמור ממה שאתה חושבת.
איך הדיכאון בא לידי ביטוי?
אכילה רגשית שזה בדרך כלל מתוקים, חטיפים, ואוכל מהיר כנחמה, הוא מחפש נחמה באוכל כי לא טוב לו, וזה מוביל אותו לתהום עוד יותר עמוק, ולהשמנה עוד יותר גדולה.
אספר לך סיפור :" נער הגיע אלי בגיל 15 שוקל 115 ק"ג , גובה 1.74 ,שאלתי אותו איך הגעת למצב הזה? האם אתה אוכל חטיפים ומתוקים כנחמה? התשובה שלו הייתה כן, גם כך אני שמן וצוחקים עלי כל היום ואף אחד לא רוצה להיות חבר שלי אז זה כבר לא משנה"
את מבינה זה כדור שלג או שהוא מתעצם או שאני ביחד עם הנער וההורים מוציא אותו לחופשי – בדיוק כך!
איך בא לידי ביטוי חוסר ביטחון של הנער?
מרים ידיים בכל קושי שיש לו, ויתור עצמי על הכל, חוסר יכולת להתמודד עם קשיים, הסתגרות חברתית, לא מעוניין להגיע לאירועים משפחתיים וחברתיים, הנער לובש בגדים גדולים להסתיר את הגוף , לא מעוניין ללכת לקנות בגדים , הוא רואה את עצמו כקורבן למציאות הקשה שהוא נמצא בה ולכן לא מתמודד עם אתגרים ומרים ידיים , רב לעיתים עם בני המשפחה, לפעמים מעדיף פשוט לא ללכת לבית הספר
נראה לי שאתה מגזים
הוא לא יוצר קשר עם חברים, הם צוחקים עליו ומעליבים אותו שהוא שמן , תשמעי זה צלקות לכל החיים, והביטחון שלו ברצפה ולכן הוא מוותר על הכל כי הכי קל לא להתמודד.
אולי הם פשוט לא עושים מספיק ספורט? הם לא מבינים את חשיבות התזונה… אתה מייחס לזה כל כך הרבה עוצמה, ואני לא בטוחה שזה באמת כל כך חמור…
[לוקח נשימה עמוקה] "יש יותר מדי הורים שמבינים את זה מאוחר מדי. השמנת יתר אצל נערים זה לא רק בעיה של משקל – זה בעיה של אורח חיים, של רגשות, של בריאות הנפש. את חושבת שאת יכולה פשוט להגיד לילד "תעשה ספורט" או "תאכל בריא", וזה יקרה?
חה, הצחקת אותי, תמצאי לי הורה אחד, צדיק בסדום שיעיד על כך ואני פורש בשיא שלי. אנחנו צריכים להילחם בזה מהשורש, להתחיל בעבודה עם ההורים, ולא רק עם הנערים. הילדים שלנו היום חשופים לעולם שלם של פיתויים – טלוויזיה, פורנוגרפיה, משחקים אלימים, אוכל מהיר, עולם של לחצים חברתיים – כל אלו משפיעים בצורה ישירה עליהם וגורמים להם לקרוס פנימה."
מה יקרה אם לא מטפלים בזה עוד 5-10 שנים?
זה הופך להיות האופי שלהם, אכילה רגשית, הם יפתחו הפרעות אכילה, דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי שישפיע עליהם בכל תחומי החיים, צבא, עבודה, מציאת בני זוג, כישורים חברתיים.
את מבינה כמה השפעה יש למראה אצל בני נוער, ולא רק אצלם גם אצל מבוגרים.
לכן אני חייב להוקיע את הבעיה מהשורש ולהציל להם את החיים- כך אני רואה את זה!!!
וואו , זה נשמע מפחיד
ברגע שלא מטפלים בבעיה המצב מחמיר משנה לשנה וזה הופך להיות הרבה יותר קשה לתיקון, כי הם יפתחו הרגלי אכילה לא נכונים, ואורח חיים לקוי, והבטחון שלהם ברצפה , ואז הם אומרים לעצמם בלב " גם כך אני שמן ולא יצא ממני כלום" , לכן אני רואה את העניין כחובה לאומית שלי " אני חייב להציל כמה שיותר נערים ונערות "
אתה לא מרגיש שאתה מגזים? זה נראה לי קצת כמו תחזיות שחורות. למה אתה כל כך מתעקש שצריך להציל את הילדים עכשיו? כל דור מוצא את הדרך להתמודד עם האתגרים שלו, וזה נראה לי כמו עוד "בועת אופנה" של היום.
"תראי אין לי כוונה להפחיד סתם, אני פשוט עושה את זה כל כך הרבה שנים ,ראיתי כבר מקרים שקיבלו תפנית שלילית, אמא אחת שפחדה לקחת את השירות שלי חזרה אלי אחרי 3 שנים. 3 שנים! היא סיפרה לי שהבן שלה העלה עוד 20 קילו! 20 קילו את מבינה מה אני אומר עכשיו! אני אומר את זה וצמרמורת עוברת לי בגוף.
תראי ילד בן 18 שהיה בגיל 15 במשקל של כמעט 100 קילו. בגובה 1.72 ,הוא ירד בתוכנית שלי 25 ק"ג . הצלנו אותו. זה הצריך עבודה קשה ולא ויתרתי לו או להורים שלו, עשינו שינויים בבית ובילד ולבסוף היום הוא במשקל BMI תקין (משקל גוף) של 75 קילו. והוא סיים קורס קצינים בהצטיינות.
זאת הסיבה שאני כל כך מתעקש זה כי אני יודע מה מחכה לילדים אם אנחנו לא נפעל עכשיו. אני לא רואה את הבעיה רק כאיום בריאותי. אנחנו רואים את זה בכל מקום – תלמידים שלא מצליחים להתרכז בלימודים, ילדים שאין להם חברים, ילדים שנסוגים חברתית בגלל שהם לא מרגישים טוב עם עצמם.
עכשיו, כשאנחנו נמצאים בעידן שבו כל אחד מחפש אישור מהחברה, כשאתה לא חלק מהחברה החברתית, זה משהו הרבה יותר עמוק מזה ש 'פשוט לא מצליחים למצוא חברים'. זה מגיע עד לנפש, לתחושות של דיכאון, של חוסר ערך עצמי. כל אלו דברים שמתפתחים לאורך זמן, ואם אנחנו לא נתמוך בהם עכשיו, לא רק שהם לא יצליחו למצוא חברים, הם גם יתחילו לחיות עם תחושת מיאוס עצמית. אני קצת חוזר על עצמי, אבל זה עד כדי כך משמעותי שכל הורה יבין זאת"
אוקי, הבנתי… האם הילדים באמת יתמידו בזה, במיוחד אם מדובר במשהו שדורש שינוי משמעותי בהתנהלות החיים שלהם?
"לא מדובר פה בפתרון זמני, זה מה שאני מנסה להסביר. אני לא חושב שזה פתרון של "עכשיו או לעולם לא", אבל אני בהחלט מאמין שמה שאנחנו נותנים להם זה משהו שיכול לשנות את מהלך חייהם, לפחות עבור חלקם.
שאלה נכונה תהיה – איך אנחנו שומרים על השינוי הזה? זה מגיע גם עם ליווי קבוע – אני אישית נותן ליווי לילד ולהורה כי הוא חלק מהתהליך , אז בין אם ילד לוקח את הליווי שלי או של כל בעל מקצוע, אני מציע שזה לא יהיה פגישה אחת ונתראה בעוד שנה… כשאז המצב יהיה בכי רע… אני מאמין במחויבות ובתמיכה שבועית ומעקב רציף אחרת לא משנה כמה אנחנו כהורים נשלם אנחנו לא נקבל את מה שהילד שלנו צריך"
למה דווקא עכשיו? למה זה כל כך דחוף, במיוחד בתקופה כזו עם כל מה שקורה בארץ?
[מחייך]" או סוף סוף נגעת בשאלה שהיית צריכה להתחיל איתה. דווקא עכשיו יותר מתמיד אנחנו צריכים להיות פטריוטים. מה זה פטריוטיות בעיניך?
לדעתי, פטריוטיות היא קודם כל לדאוג לילדים שלנו. הם הדור הבא, הם עתיד המדינה שלנו. המדינה צריכה להיות חזקה לא רק מבחינה ביטחונית, אלא גם מבחינה בריאותית ונפשית. כשהילדים שלנו לא מטפלים בעצמם, כשהם סובלים מהמראה שלהם, כשהם לא מצליחים להרגיש טוב עם הגוף שלהם, זה ישפיע על כל תחום בחייהם – לימודים, חברויות, עתיד צבאי, קריירה.
וכולנו יודעים עד כמה זה קריטי עכשיו. אנחנו נמצאים בתקופה שבה הביטחון העצמי של הדור הזה עלול להישבר, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לתת להם לגדול בלי כלי חיים חשוב כמו דימוי עצמי חיובי. אנחנו צריכים להתאגד עכשיו, יותר מתמיד. הילד שהיום הוא בן 14 מחרתיים הוא החייל שיגן עלי ועליך, יש פה אחריות ואחווה מדינית"
אני לא יכולה להתווכח עם מה שאתה אומר, ובאמת יש משהו מאוד פטריוטי בזה. אם לא נתמודד עם הבעיה הזאת עכשיו, יכול להיות שלא נוכל להתמודד עם ההשלכות שלה בהמשך.
"בדיוק. זה לא סתם להילחם בשומן. אנחנו מדברים על שיקום הדור הזה – לא רק בבריאות, אלא גם בהשפעה החברתית והתרבותית של איך הם יתמודדו עם העולם סביבם. עכשיו הזמן לשים דגש על זה. הילדים שלנו לא צריכים לסבול מהתסכול הזה. צריך לעשות משהו לפני שיהיה מאוחר מדי."
חמד אתה יכול לתת לי 2-3 טיפים על השיטה?
- שמירה על מוטיבציה
- התאמת התזונה לבית עסוק
- לשים את הזרקור על ההצלחות
מה יעזור להצלחה בתהליך?
תזונה לבד לא מספיק, והעלאת המוטיבציה לבד גם לא מספיק צריך לשלב ביניהם, וכדאי שיהיה מישהו חיצוני ולא ההורים כי להורים לא מקשיבים.
האם אני צריכה לשנות את האוכל בבית?
יש דברים מסוימים שצריך לשנות, וכולם ירוויחו מכך, לא רק הנער/ה בהשמנה , הייתי מוסיף המון ירקות, סיבים תזונתיים ,וחלבון רזה לתזונה היומיות , בנוסף אתם תקבלו ממני כלים מה מומלץ לאכול בסופי השבוע, חגים, יציאות עם חברים וכו…
האם זה דורש ממני המון משימות?
ממש לא, התוכנית שלי מותאמת להורים עובדים, ואני מצפה שגם הנער יכין לעצמו לאכול במידה ואין אוכל מבושל , הוא יכין לעצמו כריך בריא, או שיאכל ירקות עם קוטג', יש אינסוף אפשרויות.
זה לא מוקדם מדי, להתחיל כבר בגיל 14 בדיאטה
בדיוק להיפך, תארי לך מצב שהבן שלך מלא בביטחון אישי, הערך העצמי שלו עלה, הוא יוצר מערכות יחסים עם חברים, כבר לא קוראים לו שמן, הוא מצליח יותר בלימודים, הוא עצמאי, הוא מצליחן, מה זה ייעשה לו עכשיו בתחילת החיים הבוגרים שלו, ואני בטוח ב 100% שזה ישפיע עליו לכל החיים, לא רק לתקופת הנערות .
מה הוביל אותך לבחור דווקא בתחום הזה?
לאחר 20 שנים בעסק מצליח בתחום הנדל"ן לפני 3 שנים הלכתי עם התשוקה שלי ובחרתי לעשות שינוי בקריירה ולהוביל נערים לשינוי באורח החיים שלהם, להעצים להם את הביטחון האישי ,ולבנות להם אישיות חזקה לכל החיים.
אני בחרתי להציל להם את החיים – מבחינתי זאת מלאכת קודש , זה מפעל חיי ועם התשוקה הזו אני מתעורר כל יום
אז איך ניתן לקבל את התמיכה והייעוץ שלך או אפילו הליווי שלך אם מישהו רוצה לעזור לבן או לבת שלו לחזור לקו הבריאות?
תראי אני לא מוכן לקחת ילד שההורה שלו לא מחויב לשינוי. הרי הילד אוכל מה שיש בבית, או מה שההורה מספק לו. לפעמים אני אפילו לוקח גם את ההורה ועושה לו תוכנית תזונה ואימונים ושניהם מרוויחים. ואם ההורה משמש דוגמא לשינוי, גם הילד שלו ישתנה?
בכל אופן, אני פה כדי להציל כמה שיותר בני נוער לעתיד ולשפר את המצב, מקווה שהנתונים האלו עוררו מישהו ויעזרו לפעול כבר היום, כבר עכשיו!
שמע, אתה באמת יודע להעביר את המסר, מקווה שיהיו הורים שיפעלו כעת, תודה לך!
באהבה, תודה לך ובואי נשמור על המדינה שלנו שמתחילה בדור של הילדים שלנו.
אמן.
