זקוקים למכשיר שמיעה מתקדם אבל לא יכולים לצאת מהבית? מכון השמיעה שעשה מהפכה עבור לקויי השמיעה ומציע ביקור ביתי הכולל בדיקה והתאמה של מכשירי השמיעה מהמתקדמים בעולם עד אליכם! יצאנו לבדוק...
איך מכון שמיעה אחד בירושלים שינה את כל חוקי המשחק ומציע בדיקה והתאמת מכשירי שמיעה מהמתקדמים בעולם, עד אליכם הביתה! אמיתי?אף על פי שבעיות שמיעה הפכו נפוצות יותר בימינו, הטיפול בהן כרוך לרוב בתהליך מייגע וארוך של המתנה ובירוקרטיות, אילו פתרונות נוחים ואפקטיביים יותר קיימים היום ומה עושים כדי לשקם את השמיעה בכל מצב? התשובות בכתבה
דניאל אבגי | 07.5.23 | 11:02
"כ-13% מהאוכלוסייה בישראל (בני 20 ומעלה) סובלים מבעיות שמיעה," מספרת שרה מאיר, קלינאית תקשורת מזה 15 שנה ובעלת מכון שמיעה גדול בירושלים, "זה מתבטא בפגיעה בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים, כשהגורמים הבולטים שמעכבים את פתרון הבעיה הם ההכחשה והבושה".
רוב הסובלים מירידה בשמיעה לא מדברים על זה ולפעמים כלל לא מטפלים בזה. את יודעת איך זה, לפעמים מתביישים בקושי, מתכחשים לו ולא פונים לחפש פתרונות עד שכבר מאוחר מדי. זאת בעיה! בהרבה מהמקרים אפשר היה לשקם את השמיעה הרבה קודם לכן".
שוב אתם צריכים להגביר יותר את הטלוויזיה, או לשאול "מה?" יותר מפעמיים (ואחר כך מהנהנים, כי לא נעים לשאול שוב למרות שעדיין לא הבנתם…) בארוחה כולם צוחקים מהבדיחה ואתם מפספסים מה מצחיק, כי לא הצלחתם לשמוע על מה דיברו לפני כן. הפנים שלכם לא מסגירות דבר, אבל זה משאיר אתכם בחוץ, נבוכים, לא קשורים. נשמע מוכר?
מלבד מגבלות שמיעה מולדות ופגמים גנטיים, מסתבר שיש היום מגוון רחב של בעיות שמיעה והן מתחילות כבר בגילאים צעירים. חשיפה לסביבה רועשת בעבודה ופגיעות מהצבא הן מהגורמים הבולטים לירידות שמיעה כבר בגילאי 30 ומעלה ובגיל מבוגר הבעיה רווחת בהרבה: 50% מבני ה-70 ומעלה סובלים מבעיות שמיעה.
"בזמן שמשקפיים שהן המענה לירידה בראיה, הפכו לפריט שהוא לא רק מקובל אלא אפילו אופנתי, בתחום השמיעה המצב רחוק מזה אלף שנות אור," מסבירה לנו הקלינאית שרה מאיר, "אנשים מתביישים להשתמש במכשירי שמיעה, מתנגדים להם או מנסים 'מוצרי מדף' (מכשירי שמיעה גנריים ללא התאמה אישית) ואז מתייאשים כי לא מרגישים שיפור. התוצאה? אלפי אנשים לא מטפלים בשמיעה וסובלים מאיכות חיים ירודה".
בתמונה: שרה מאיר במהלך ביקור ביתי ובדיקת שמיעה ללקוח
שרה, מה נחשב 'בעיות שמיעה'? ההורים שלי קצת לא שומעים טוב, איך יודעים מתי צריך לטפל?
מה הכוונה פתרונות אסתטיים? אני יודעת מה זה מכשיר שמיעה, זה ממש לא נראה אסתטי…
אבל היום אנשים בני 50-60 לא מרותקים לבית, הם עובדים, מסתובבים. מה הם צריכים מכשיר שמיעה?
"זה אפילו יותר רלוונטי להם! הם נמצאים בחוץ וחשופים כל היום לתקשורת עם אנשים אחרים: עם המוכר בחנות, עם הפקידה בבנק, עם לקוחות בעבודה. השמיעה היא חלק בלתי נפרד מהתפקוד היומיומי שלנו.
בהקשר הזה אגב, הייתה לקוחה בת 90 שהתאמנו לה מכשירי שמיעה. כשהבן שלה, בן 60 ומאוד פעיל, ראה את התוצאות, הוא התוודה בפנינו שגם הוא סובל מבעיות שמיעה עוד מהצבא, אז התאמנו גם לו מכשיר. כל החיים שלו השתדרגו! חייבים להבין שירידות שמיעה פוגעות בעוד תפקודים מלבד השמיעה עצמה".
מה זאת אומרת? על מה עוד בעיות שמיעה משפיעות חוץ מעל השמיעה?!
"המון דברים! ירידה ביכולת החושית הקשורה לגיל היא הדרגתית ובהתחלה קשה להבחין בה, אך ההשפעה על איכות החיים משמעותית מאד. לדוגמה יש קשר ברור בין ירידה בשמיעה למצב בריאותי ירוד יותר, תפקוד קוגניטיבי נמוך יותר, פגיעה בביטחון העצמי ובעצמאות, בעיות בתקשורת בין אישית, הסתגרות וירידה בתפקודים חברתיים, ואף עלייה בשכיחות נפילות ואישפוזים.
בנוסף, מבוגרים עם ירידה בשמיעה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות דיכאון קליני מאשר בעלי שמיעה טובה, ואפילו מחירשים לגמרי! סקר רחב שבוצע בארצות הברית על ידי המכון הלאומי להפרעות שמיעה וחירשות במרילנד, וכלל 18,000 נבדקים מצא רמות גבוהות של דיכאון אצל נשים ואנשים בגיל העמידה שסבלו מירידה בשמיעה.
כשמדובר במבוגרים דמנטים זה אפילו יותר נורא, כי הם מתקשים להסתגל לדברים חדשים ועשויים להתנגד לפתרון הכרחי כמו מכשיר שמיעה. לכן חשוב, כבר עם הסימנים הראשונים לירידה בשמיעה, לפנות למכון שמיעה ולבצע בדיקה והתאמה של מכשיר. זה כל כך קריטי ואנשים לא יודעים את זה, על ידי שיקום שמיעה, שעדיין לא מנוצל כהלכה, ניתן לשנות את פני המציאות. שיקום באמצעות מכשיר שמיעה הוא השיקום הנפוץ ביותר ויעילותו הוכחה מחקרית!"
רגע אחד: את אומרת שמכשיר שמיעה הוא גם טיפול מנע להידרדרות? איך חקרו את זה בכלל?
"בוצעו מגוון מחקרים בתחום. באחד המחקרים בדקו את השמיעה אצל אנשים שהרכיבו מכשיר שמיעה אחד בלבד במשך שנים. הם מצאו שאצל אותו אדם ממש, באוזן עם המכשיר – הבנת הדיבור נשמרה ואילו באוזן ללא המכשיר – הידרדרה. עם זאת, יש כאן 'אבל' אחד גדול: מכשיר השמיעה חייב להיות מותאם לבעיית השמיעה הספציפית, כדי לדמות ככל האפשר שמיעה טבעית ולייצר תהליך של 'שיקום שמיעה'.
אני אסביר את זה בפן הביולוגי. בגוף שלנו יש מערכות של עצבים, כשעצב השמיעה של אדם בן 50 לדוגמה, ממשיך לקבל גירויים מהסביבה בעוצמה שהייתה לו כשהיה בן 30, התפקוד שלו נשמר.
אפשר להקביל את זה לשרירים: אדם שיקפיד להתאמן יחזק את השריר שלו, לעומתו אצל מי שלא יתאמן כלל, השריר יילך ויתנוון. כך גם עצב השמיעה. אם הוא לא מקבל גירויים רציפים בעוצמה מספקת, איכות השמיעה תידרדר ובשלב מסוים כבר לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו גם בעזרת מכשירי שמיעה. לכן אני אומרת לאנשים – אל תחכו! לכו להתאים פיתרון שמיעתי ברגע שהבנתם שהתחילה ירידה בשמיעה".
בתמונה: האנטומיה של האוזן
אז מה עושים כדי לשקם את השמיעה? הבנתי שכדי לקבל מכשיר דרך הקופה התהליך מסורבל מדי…
"כן, כאן טמונה הבעיה העיקרית. כדי לקבל מכשיר דרך הקופה יש דרך ארוכה ומלאה בבירוקרטיה. תביני שרק כדי לקבוע תור לבדיקת שמיעה אנשים מחכים לפעמים חצי שנה! אחד המטופלים שהתקשה בתפקוד בגלל הירידה בשמיעה, הזמין אצלנו ביקור ביתי תוך 48 שעות. כשהגענו, סיפר שהתור שקבעו לו בקופת החולים לבדיקת שמיעה היה לעוד 8 חודשים! זה מטורף.
אבל גם אחרי כל ההתרוצצות בין הקופה, הרופא, ההפניות, הקלינאית והמכון – גם אז מכשיר השמיעה לא תמיד מותאם למטופל באופן מקצועי, או שהוא מתקשה בתפעול שלו. אם הוא צריך עזרה, החלפה של חלק, או התאמה של מכשיר אחר, לא תמיד יש למי לפנות, וכשאין מענה לבעיה, האדם מתייאש ולא מרכיב את המכשיר, עד שהילדים והנכדים באים ומכריחים אותו. בצורה כזאת הוא לא מסתגל למכשיר ובאמת לא מרגיש שום שיפור באיכות החיים, פשוט פספוס!"
כן, סבתא שלי שונאת את מכשיר השמיעה שלה ואף פעם לא באמת מרכיבה אותו, זה עניין ההסתגלות?
"בדיוק וכמו שאמרנו קודם: ככל שעובר זמן והאוזן לא מקבלת מספיק גירויי שמיעה, יהיה קשה יותר להחזיר את המצב לקדמותו. לא תאמיני כמה אנשים היום מחזיקים בבית מכשירי שמיעה ובכלל לא מרכיבים אותם. אני לא אשכח זוג מטופלים שהגעתי אליהם הביתה, שני קשישים מתוקים שהשיח ביניהם באמת היה נשמע כמו שיח חירשים. הגבר הראה לי מגירה עם המון מכשירי שמיעה זרוקים, חלק מקולקלים בכלל והאחרים לא מכוונים.
ממש כאב לי הלב. לא חבל על הכסף? לא חבל על איכות החיים שנפגעת? על הסבל והקשיים שבניתוק מהסביבה? כל אחד שאומר לי שהתייאש ממכשיר השמיעה שלו, אני שואלת אותו למה ולא חסרות סיבות. המכשיר מצפצף, הוא רועש מדי, לא מווסת טוב את הסביבה, צליל של שקיות מרשרשות מפריע לו, הקול של הצעדים במדרגות חזק מדי, ועוד ועוד".
אז מה עושים כדי להתגבר על זה? הרי אי אפשר להכריח מישהו לשים מכשיר שמיעה…
"נכון, אבל תאמיני לי, מי שסובל מירידה בשמיעה רוצה להחזיר לעצמו תפקוד נורמלי. אם הוא לא שם את המכשיר, כנראה שהוא לא קיבל ליווי מקצועי בתקופת ההסתגלות למכשיר, או שהתאמת המכשיר היתה חובבנית והמכשיר לא מתאים לו. יש בעולם מגוון של חברות וטכנולוגיות מתקדמות, ובכל זאת, קורה לנו לא פעם, שהמכשיר הכי מתאים לאדם לא נמצא ברשימת המכשירים של הקופה.
במכון שלי למשל, אנחנו עובדים בין השאר עם חברת SIGNIA שהיא החברה הגדולה בעולם למכשירי שמיעה, רבים מהם נטענים ומתחברים לפלאפון, לטלויזיה ולמחשב, כשחלקם מעוצבים כמו אוזניות בלוטוס עכשוויות.
תמצאו אצלנו גם חברות נוספות כמו OTICON, כולל סדרת מכשירי ה-MORE החדישים שרק הושקה וזוכה לביקורות מעולות, וכן מכשירים של חברת WIDEX הנחשבת בעיני רבים למובילה בעולם בייצור מכשירים היושבים בתוך האוזן. אנחנו לא מתפשרים ועובדים עם החברות הגדולות והטובות בעולם. יש לנו פתרונות לכל בעיית שמיעה ספציפית, אבל לשם כך, כל אחד צריך לעבור התאמה סובייקטיבית ייחודית.
וואו, ממש עולם שלם. אבל גם אם מכשיר השמיעה מתאים, עדיין צריך להסתגל אליו גם בבית?
"ברור, וזה עוד משהו קריטי שהקופה פשוט לא נותנת לו מענה. רוב מוחלט של המבוגרים נמצאים בבית במשך היום, ולכל בית ישנה הסביבה שלו והרעשים האופייניים לו. הבדיקה במכון השמיעה נעשית בחדר סטרילי ונטול רעשים, אבל אף אחד מאיתנו לא חי במכון שמיעה. תחשבי על ההבדל בין לנהוג בחניון ריק ובין נהיגה באוטוסטרדה עם המון רכבים.
כאן מגיעה גולת הכותרת של מכון השמיעה שלנו: הביקורים הביתיים. אנחנו מגיעים לכל בית תוך 48 שעות, מבצעים בדיקת שמיעה יסודית עם מכשיר מקצועי שנקרא 'אודיומטר', ואז מתאימים ומספקים את מכשיר השמיעה הנכון ביותר לאופי הירידה בשמיעה, תוך התחשבות בתנאי הסביבה הטבעית שלך. אנחנו מווסתים ומכוונים את המכשיר בהתאם לצרכים ולהעדפות האישיות, וכמובן נותנים הדרכה לגבי שימוש ותחזוקה נכונים שיאריכו את חיי המכשיר.
אתן מספר דוגמאות שימחישו את העניין. לדוגמה הגעתי לאשה שהתלוננה שהרעש של המקרר נשמע לה חזק מדי, או אדם ששכב בבית חולים וסיפר שרעש המוניטור של המכונות מפריע לו. אני הגורם המקצועי שיכול לכייל ולכוונן את התדרים של המכשיר, ולבצע התאמה טובה יותר של השמיעה שלהם לפי הסביבה שבה הם נמצאים או חיים. במכשירים המתקדמים אני יכולה להגדיר למשתמש מספר תוכניות מותאמות לצרכיו, ביניהן הוא יוכל לעבור בקלות בעזרת אפליקציה בסמארטפון."
ואז כשיש הסתגלות לסביבה הטבעית, המטופלים מרכיבים יותר את המכשיר והשמיעה משתפרת?
"בדיוק ככה. התאמה שנעשית בביקור ביתי, כשבודקים את כל תנאי הסביבה ומתאימים אליהם את המכשיר תהיה הרבה יותר מוצלחת. זה כמו שכדי ללמוד שחיה חייבים להיכנס למים, לסביבה שבה אמורה להתבצע הפעולה עצמה. זמן ההסתגלות למכשיר בבית, בסביבה הנוחה והיומיומית, הוא קריטי ומשפיע מאוד.
בכלל, יש שפע של יחס אישי בביקור ביתי. אני באה ורואה בדיוק מה מפריע, איפה מניחים את המכשיר. יש מי שאני כותבת להם איזה מכשיר לאוזן ימין ואיזה לאוזן שמאל. אני רואה את הקשיים הספציפיים של האדם, את הצרכים שלו, בבית שלו, ועושה את ההתאמות הנדרשות לסביבתו כדי שהוא ישמע כמה שיותר טוב".
יפה. אז מה אני עושה כדי שתגיעו לבית של סבתא שלי תוך 48 שעות ותתאימו לה מכשיר שמיעה?
"מעולה, הצעד הראשון הוא ליצור איתנו קשר לתיאום ביקור הבית, ניתן גם תוך 48 שעות משיחת הטלפון. במהלך הביקור הביתי, נשמע ונראה בדיוק מה מפריע לאדם ולמי שסביבו. במידה ויש היסטוריה של מכשירי שמיעה קודמים נבדוק מה עבד או לא עבד עד היום. לאחר בדיקת שמיעה מקצועית ויסודית, נתאים מכשיר שמיעה ספציפי לאופי הירידה, כזה שייתן מענה מיטבי לאורח החיים, לסביבת המגורים, ולהעדפה האישית.
ישנם מכשירים היושבים בתוך האוזן ויש היושבים מחוץ לאוזן, לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו. נבדוק מה הצורך העיקרי ומהו סדר העדיפויות – האם חשובה יותר הקישוריות לרדיו, לטלוויזיה ולמחשב, או שמיעת הנכדים דרך הטלפון? מכשיר נטען, או שימוש בסוללות? מטען נייד וחיי סוללה ארוכים, או דווקא אסתטיות והעדפת מכשיר זעיר? תפעול ידני או שליטה דרך אפליקציה ועוד ועוד. לא נעזוב עד שנגיע לתוצאה מיטבית.
לאחר מסירת המכשיר ומתן הדרכה מתאימה, יתחיל זמן ההסתגלות בליווי שלנו. לעיתים ההעדפות משתנות עם חווית השימוש היומיומית, ואז נגיע ונבצע כיוונון חדש בהתאם לרצון המשתמש. בסופו של דבר, אנשים מאושרים לקבל בחזרה את אחד החושים החשובים לתקשורת בין אישית: השמיעה. כל יום שעובר עם הידרדרות שמיעה ירודה הוא פשוט הפסד של איכות חיים אמיתית".